טיפול באמצעות אומנות לחימה הינו כלי טיפולי חדשני המעניק אפשרויות חדשות לחיבור בין מטפל למטופל ולהצפה והתמודדות עם מגוון קשיים ולקויות.
יחד עם זאת תחום זה הינו חדש מאוד וחסר הכשרה עיונית ומעשית, משום כך ומסיבות נוספות התחום גם סובל מחוסר הכרות של גורמים מקצועיים מתחום החינוך והטיפול ושל הציבור בכלל.
מטרת מאמר זה הוא להביא בקצרה את המאפיינים של אומנות הלחימה המעניקים לה פוטנציאל טיפולי, תוך שימוש בדוגמאות וטכניקות שנלקחו משנים של עבודה בתחום.
חשוב להדגיש כי קיומו של פוטנציאל טיפולי באומנות לחימה לא אומר כי בכול השתתפות במסגרת של אומנות לחימה הוא מתקיים, שכן לקיומו של הליך טיפולי נדרש קודם כל מטפל מקצועי היודע כיצד להוציא פוטנציאל זה אל הפועל.
ניתן לומר כי באומנות לחימה ישנם כשבעה מאפיינים טיפוליים בהם יכול המטפל להשתמש בעוצמות שונות, בהתאם למטרות ולשלב בו הטיפו נמצא. המאפיינים הם:
מטרתה המרכזית של אומנות לחימה היא לתת כוח ויכולת התמודדות למשתתפים בה. כל מי שמתחיל לראשונה לעסוק באומנות לחימה יודע זאת מרגע היכנסו לחדר האימון או הטיפול ולרוב גם לפני. מאפיין זה של אומנות לחימה מכניס מראש מטופלים באווירה סקרנית ומשתפת פעולה, הרי הם מגיעים שאמור לתת להם עוצמה.
אבל מה הכוונה בעוצמה? באומנות לחימה “העוצמה” הניתנת מחולקת לשלושה סוגים:
הסוגים השונים של העוצמה מאפשרים לי כמטפל הרבה גמישות מבחינת התאמת הטיפול לכול מטופל. אבל מעבר לזה הם גם מאפשרים לרתום את המטופל לטובת השינוי וגם לדייק אותו עבורם.
אני נוהג בכול תחילת טיפול לחזור על האמירה “אומנות לחימה נועדה להפוך אתכם לחזקים יותר מבחינה פיזית, שכלית, ומנטלית ולא רק אלא בכול מקום – בעזרת האימון פה תהפכו להיות חזקים יותר” לאחר הקדמה זו אני יכול לבחור נושא ולבקש שיתוף מצד המטופל למשל: “היום נעבוד על התמודדות עם לחץ ופחד – דבר שהוא חשוב מאוד ללוחם – אתה יכול לזכור זמן שהרגשת לחץ או פחד” לאחר השיתוף אני אומר: “היום אני אלמד אותך איך להתמודד עם פחדים ולחץ – גם באומנות לחימה אבל גם בדוגמא שנתת – אתה מוכן להתחיל?” במדיה והמשתתף מוכן אני מלמד תרגילים בהקשר של אומנות לחימה להתמודדות עם לחץ ולאחר מכן משתמש בכלים אחרים שפיתחתי כדי להשליך ממה שלמדנו על הדוגמא שנתן, או במידה שהוא לא נתן קודם לנסות ולהציף דוגמא.
כמובן שטכניקה זו עובדת על מטרות שונות והיא מסייעת מאוד גם בלקשר בין המתרחש בחדר הטיפולים לעולם שבחוץ וגם ליצירת מוטיבציה ורצון של המטופל לשינוי.
אם אומנות הלחימה היא המקום שנועד לתת עוצמה אז המאמן או המטפל באומנות לחימה הוא הבן אדם שנותן את העוצמה. בתחילת כל מפגש אני גם אומר “העבודה שלי היא להפוך אותך לחזק יותר”. אמירה זו היא עוצמתית מאוד כי היא מייצרת אמון גדול ביני כמטפל לבין המטופלים כי ברור להם מה תפקידי, ובאופן טבעי הם מרגישים קרבה אמון ובטחון בי שגם מטרתו היא לחזק אותם אבל גם מי שמסמל עוצמה ושליטה.
מעבר לכך בעיצוב שלי את דמות המטפל באומנות הלחימה אני נעזר בתאוריית ההיקשורת של בולבי לפיה מאפיינה דמות אחראית (הורה /מחנך/מטפל) צריכים לעמוד בשני סטנדרטים: בסיס בטווח וחוף מבטחים.
בסיס בטוח: הוא המקום הבטוח, הידיעה שישנה אהבה והערכה בלתי תלויה ושתמיד יהיה מקום למפלט ונחמה. המטפל באומנות לחימה צריך להיות מכיל ולהכיר בקשיים של כל מטופל, ותמיד לאפשר “נסיגה”. וכאן אני נוטה להדגיש פעמים רבות ש: “אני מעריך אותך וחשוב לי להבין אותך ולתת מקום גם לרגעים קשים – כי אנחנו עושים פה משהו קשה”
חוף מבטחים: פירושי מקום בטוח ליציאה למשימות. לאחר שאני מסביר שתפקידי לתת עוצמה אני גם אומר “שהדרך להיות חזקים יותר היא לעשות משימות קשות ושזה התפקיד שלי לתת להם את המשימות האלה” מניסיון תיאור זה עוזר מאוד למטופלים להבין למה אני “מקשה עליהם” אבל גם מרגע שהבינו הם מגויסים הרבה יותר למטרה. חשוב להגיד שאני תמיד גם מדגיש “שאם יש משימה שהיא קשה מידי או לא רוצים לעשות אותה תמיד אפשר לדבר על זה ובסוף זו החלטה שלהם” התיאור הזה מראה את הדרך חזרה “לבסיס הבטוח” והוא גם עוזר להדגיש נקודה חשובה שהיא היכולת של המטופל לתווך לאחר מה שהוא מרגיש ורוצה.
לסיכום חלק זה ניתן לאומר שדמות המטפל באומנות לחימה שונה מאוד מדמות המטפל הקלאסי. יש עניין של סמכות, בטחון והקשבה שלקוחים גם מעולם של הקשר בין תלמיד למאסטר (סנסיי) באומנות לחימה מסורתית. מטפל באומנות לחימה חייב לדעת לעצב את דמותו כך שהוא משתמש ביתרונות שלו כאיש אומנות לחימה אבל מצד שני להישאר בדמות המטפל ולא “ליפול” למקום של מדריך החוג או הסנסיי.
להבדיל מענפי ספורט נפוצים בקרב ילדים כמו כדורגל או כדורסל אומנות לחימה הינה ענף ספורט אישי. הדבר משמעותי מכמה בחינות: ראשית היא מורידה רמות של לחץ חברתי משום שלא כמו במשחקי כדורגל השחקן הגרוע ביותר לא הורס לכול הקבוצה. באותו אופן היא מאפשרת מידות של הערכה שונות מגוונות, שכן הטוב ביותר לא עוזר לאף אחד ולכן יש אופני הערכה שונים פרט למי הכי טוב.
ספורט שהוא אישי מטבעו הוא מאוד שונה כי מעבר לאופני הערכה שונים שיכולים להיות בקבוצה (במידה ומדובר בטיפול קבוצתי) גם אופן הערכה האישי הוא מאוד גמיש. אני נוהג להדגיש כמו מאמני רבים לאומנות לחימה שאופן הערכה צריך להיות “אם יצאתי מהשיעור טוב יותר משנכנסתי עליו” מה זה אומר טוב יותר? זה תלוי במטרות הטיפול – זה יכול היות התמודדות עם תסכול באופן חיובי, מאמץ פיזי, זמן ריכוז ארוך יותר, הצלחה בעבודה בזוג. מה שאנחנו מגדירים כמטרה שלנו. אני נוטה לתאר את זה למטופל “כמסע אישי”, שהוא ביחד איתי נגדיר את המטרות והדרך להגיע לשם. בדרך כלל אני מתחיל במטרות פשוטות להשגה וברות מדידה, שחווית ההצלחה בהן תביא לאומץ ולמוטיבציה להעמיד מטרות מורכבות יותר.
מאפיין נוסף שמאוד מייחד את אומנות הלחימה היא אופן האימון המתקיים לרוב בזוגות. בין אם מדובר בטיפול אישי זוגי או קבוצתי. ישנן מיומנויות תקשורתיות רבות המתקיימות בין שני אנשים למשל:
כל אלו ועוד יכולות להיות מטרות טיפוליות שמטפל מיומן באומנות לחימה ידע ליצור להן הזדמנויות להתנסות ולמשוב במהלך הטיפול. היבט נוסף של אופן התקשורת בזוג שהוא חשוב לטיפולים קבוצתיים, הוא היכולת של כול משתתף לבחור אם מי הוא רוצה לעבור את הטיפול ובעיקר עם מי לא. הדבר נותן תחושה שליטה ובטחון אצל המטופלים, וגם מהווה פתיחה של נושאים רבים הסובבים סביב השאלה עם מי נוח לנו להתאמן.
מרבית המטופלים באומנות לחימה הינם ילדים בגילאי בית הספר היסודי, ורבים אחרים נמצאים במסגרות חינוכיות שונות (גנים, חטיבות ותיכונים). הסיבה לאופי זה של מטופלים הינה נושא למאמר אחר – אך כרגע חשוב לעמוד על מציאות זו. ועבור מרבית המטופלים שלנו ההצלחה בלמידה חשובה מסיבות שונות:
סיבות אלו ואחרות מדגישות את החשיבות שבמתן צומת לב מיוחד לעניין הלמידה. ברמה האישית יצרתי מגוון רחב מאוד של כלים פיזיים ודיגיטליים במטרה לתת למטופלים שלי חווית למידה מעצימה ומוצלחת. הכלים האלה מעוצבים באופן משחקי דידקטי כך שיחזקו את שלל מיומנויות הלמידה כגון: פירוק והרכבה, זכרון עבודה, שמירה על קוהרנטיות, פיתוח חשיבה יצירתית, קריאה, כתיבה, העתקה ועוד…
אני מבנה את הלמידה שלי כך שתכלול את כול ההיבטים של למידה משמעותית שהן: למידה, התנסות, הערכה והצגה. כמובן שחשוב להתאים תחום זה למטרות המטופל ולעיתים לא אתייחס לתחום הזה בכלל. אבל מניסיוני אני תמיד דואג לדעת את יכולת הלמידה של המטופלים שלי ותפקודם בכיתה ואם יש קושי לתת להם מענה גם לעניין זה, שהוא קריטי ורווח מאוד בחייהם.
טיפול באומנות לחימה מתקיים פעמים רבות בקבוצות קטנות של 4-6 משתתפים – כשלעיתים תכופות המטרה המרכזית הינה רכישת מיומנויות חברתיות. אבל לפני שאתייחס לפן הקבוצתי שבאומנות לחימה חשוב להדגיש את ההיבטים “המגנים” מפני הקבוצה שהם כאמור את אופן האישי והאופן הזוגי שתמיד ניתן לסגת עליהם. למשל תמיד אפשר לבחור להתאמן רק עם חבר אחד או להתמקד במשהו אחר לבד.
מבחינת הפן הקבוצתי אז יש לנו כמה אופנים במהלך הסשן הטיפולי שניתן להשתמש בהם בקבוצה:
בטיפולים שלי אני דואג לעקוב אחר השלבים הקלאסיים שמלמדים בהנחיית קבוצות כך שבהתחלה אני דואג לאווירה כיפית ומגבשת היוצרת תחושה של שייכות, אמון ועוצמה מהקבוצה. בשלב השני אני נוטה לזהות קרעים בתוך הקובצה המתגלים בדרך כלל סביב משחקים תחרותיים ואותם אני מביא לקבוצה לדיון ולאיחוי. חווית “קרע ואיחוי” בקבוצה הינה חוויה עוצמתית למשתתף שפעמים רבות “נופל לתוך הקרע” ומייצר אמון באשר ליצירת תהליך דומה במקומות מחוץ לטיפול.
הדבר דורש כמובן שימוש במיומנויות וכליים טיפוליים אך חוויה מעצימה בנקודה זו מאפשרת לנו גם ליצור קבוצה המורכבת מיחידים היודעים היטב להתחשב אחד בשני ולתווך את רגשותיהם ומחשבותיהם.
בסופו של דבר אני מאמין שיש לתת כלים למטופלים שלנו להתמודד בחברה, ולכן בדרך כלל אמליץ על טיפול קבוצתי, כשלעיתים אמליץ על מספר מפגשים פרטניים לפני. כמובן שאין בכך לטעון שאין מצבים בהם נדרש טיפול אישי אבל אני כן מאמין שלדברים צריך להיות סיבה, והסיבה לטיפול הקבוצתי נובעת מהאופי הקבוצתי של חיים של ילדים ולכן אם בוחרים בטיפול אישי צריך שיהיה למה מאוד ברור.
ההיבט הטיפולי האחרון שבאומנות לחימה הוא היבט קמעי. עד כה תיארנו טיפול שיכול כביכול להתקיים בכול סוג של ספורט אישי ותקשורתי כגון טניס. אבל כאן נכנס היבט קמעי שמבדיל את אומנות הלחימה מתחומים אחרים. ואני מתייחס לזה כ”אידיאל הלוחם”, שהוא מעין דמות יונגיסטית מיסטית. איזשהו אידאיל שיש לשאוף אליו. כי בסופו של דבר זה אחרת בחוויה לדעת שאתה יודע לשחק טניס לבין החוויה שאתה לוחם. גם בהיבט הפרקטי של ההגנה העצמית וידיעה שמה שלומדים לא קשור רק למגרש לצורך העניין, אבל מעבר לזה להיות לוחם זה סמל זה מצית את הדמיון ומתקשר לכוח ועוצמה לא רק בהקשר של לחימה.
החיים הם גם מאבק, כולנו נאבקים לפעמים ומי שמגיע לטיפול יותר מאחרים, לוחם הוא סמל לאדם שמתגבר על הקשיים ובאימוץ הדמות הזו המטופלים גם מאמצים תכונות של אומץ, יכולת התמודדות ובטחון עצמי.
ולכן אני נוטה להדגיש הרבה את זה “שאנחנו לוחמים במסע – לא נרתעים מקשיים ומתגברים על אתגרים” זהו דימוי חזק ביותר, שבמידה ונצליח לקשור אותו להיבטים אחרים בחיי הילדים נגלה שנצליח לגייס אותם בעוצמה אמונה ונכונות גדולים לאותם קשיים שהובילו אותם מלכתחילה לטיפול.
מאמר זה הציג בקצרה את ההיבטים הטיפוליים באומנות לחימה והדרך בה הם באים לידי ביטוי בסשן טיפולי. וכאן המקום שוב להזכיר שמדובר בטיפול אותו יוכל להביא לידי ביטוי רק מטפל מקצועי באומנות לחימה והוא לא קורה אך ורק מתוך השתתפות באומנות לחימה.
Issho 2023 ©