שלום, היום נדבר על אחד הנושאים שאני מקבל עליו הכי הרבה שאלות ופניות, והוא התמודדות התקפי זעם בקרב ילדים ובני נוער. זה נושא חשוב ומעניין בואו נתחיל…
מכיוון שמדובר בנושא מאוד מקצועי, אז אני אסתכל מידי פעם על מאמר קצר שכתבתי בנושא, ושיעלה לבלוג שלי בקרוב. אז תסלחו שלי שאני מדי פעם מסיט מבט מהמצלמה..
טוב.. התמודדות עם התקפי זעם זה נושא מאוד מדובר, וזה כמובן נובע בגלל השכיחות של התופעה, אבל גם בגלל הנראות הגבוהה שלה והיכולת של התקפי זעם לחרב שיעורים, מערכות יחסים ואפילו להיות מסוכנת מבחינה פיזית.
לפני שניגש לנושא עצמו חשוב להבהיר שישנם שני מקרים שונים המגיעים לטיפול בייחס להתקפי זעם: הראשון הוא כשהמטופל עצמו מבקש שנסייע לו להפחית / להעלים או להתמודד עם התקפי הזעם שלו. והמקרה השני הוא שלקוח שהוא לא המטופל כמו הורה, מורה או יועצת מבקשים שנסייע עם מטופל עם התקפי זעם.
בסרטון זה נתייחס למקרה השני של לקוח שמבקש עזרה בהתמודדות עם מטופל עם התקפי זעם.
ובמקרה הזה העבודה עם המטופל היא פחות חשובה מהעבודה עם הלקוח, שנדרש וללמוד טכניקות למניעת התקפי זעם והתמודדות נכונה במקרה שכבר הגענו לשם.
אני יודע, שזה יכול להיות מאכזב ללקוחות רבים, שמצפים שניקח את המטופל לטיפול ופשוט “נתקן” את התקפי הזעם, על ידי לימוד של כל מיני כלים להרגעה עצמית, ושהדבר לא ידרוש מהם דבר פרט לתשלום והבאת המטופל למפגש.
אבל מניסיוני, ללא הכשרה של הלקוח עצמו, במרבית המקרים לא יהיה שינוי משמעותי. והלקוחות צריכים להחליט אם הדבר חשוב להם מספיק כדי ללמוד טכניקות חדשות ולשנות את דפוסי ההתנהגות שלהם.
אין הכוונה לומר שאין מה לעבוד עם המטופל על התקפי הזעם שלו, בוודאי שיש, אבל הסרטון הזה דווקא מכוון למקום אחר שמדובר הרבה פחות, ושוב מניסיוני הוא קריטי להצלחה.
ודבר אחרון שרציתי לומר לפני שנתחיל, זה שהתיאוריה והטכניקה שנלמד כאן רלבנטיים לכל גיל, ולכל מצב. ואני עושה בהן שימוש בהרבה מאוד מסגרות. אז רוב הסיכויים שהן רלבנטיות גם במקרה שלכם.
זהו סיימנו עם הפתיחה בואו נתחיל…
תיאורה
כדי להתחיל ולהתמודד עם הבעיה, קודם כל עלינו להבין מהו התקף זעם. ברוב המקרים מדובר בכעס שיוצא משליטה, אז בואו נדבר על כעס.
כעס הוא רגש חשוב מאוד שצריך לדעת להתמחות בו. בעצם כעס נחשב לרגש תפקודי שקשור לשמירה על עצמי ועל עקרונות של צדק. לכן ילדים שנוטים לכעוס הרבה, הם פעמים רבות בעלי חוש צדק מפותח שחשוב להם מאוד חוקים ואחידות או מצד שני ילדים עם תחושת נחיתות שמרגישים שהם צריכים להגן על המרחב והזכויות שלהם.
מי שלא יודע להשתמש בכעס בצורה טובה, יהיה בסכנה “להידרס” על ידי אחרים, או להיעשות דמות “מרצה” ולעיתים גם להידרדר להתקפי זעם. כל זאת מתוך חוסר היכולת לכעוס בצורה נכונה. הדבר נכון לילדים כמו למורים, הורים ובעצם לכולנו.
לחוסר יכולת לכעוס יכולות להיות כל מיני השלכות, אבל כאמור היום נדבר על התפרצות זעם.
אז זעם למרות שהוא בעצם המשך של הכעס הוא ההפך ממנו, בעוד שכעס נועד לשמור על הגבולות של עצמי ושל החברה. הזעם הוא במטרה להרוס גבולות וחוקים ללא מחשבה על ההשלכות על עצמי או החברה. שוב הזעם הוא הרבה פעמים ייאוש מחוסר היכולת להשתמש בכעס וחוסר אמונה בחוקים ובכללים של החברה.
כמובן שזה לא נכון בכל המקרים, אבל מניסיוני זהו התהליך במרבית המקרים. ובמידה וזה לא נכון במקרה של מישהו ששומע את זה, ניתן לפחות לקחת מהסרטון הזה תובנה, של כמה חשוב להיות מדויקים בסיבות להתקף זעם, כי כל סיבה דורשת התייחסות וטיפול שונה.
אז שוב אנחנו מתייחסים למקרים בהם הזעם נובע מחוסר היכולת להשתמש בכעס בצורה אפקטיבית.
אם מטופל היה בא ואומר שהוא רוצה עזרה עם התקפי הזעם, בשלב זה הייתי מלמד אותו טכניקות להשתמש בכעס בצורה אפקטיבית, בנוסף לעבודה על המחשבות שמובילות אותו להתקפי זעם, וזיהוי מחשבות מעוותות.
אבל שוב כאן לא נדבר על זה, אלא איך אנחנו ניגשים לאדם שבהתקף זעם, או שהוא רגע לפני ההתקף, וכיצד נוכל לעזור לו להירגע ולמצוא דרך נכונה להתמודד ולתקשר.
עקרון מוביל
אז איך יוצרים קשר או תקשורת עם מישהו שנמצא בהתקף זעם? איך נצליח להגיע אליו כשהוא נמצא במצב הזה? אז שוב הסוד הוא להראות לו שהכעס שלו עובד ושבמקום להרוס ולשבור את החוקים. הוא יכול להשתמש בכעס, ושהכעס הזה הוא אפקטיבי.
מה הכוונה באפקטיבי – הכוונה שהוא משפיע על המציאות – והשפעה על המציאות היא השפעה על אנשים אחרים ובמקרה הזה עלינו – מי שנמצא מולו.
במילים אחרות אנחנו צריכים להראות לו שאנחנו מושפעים מהכעס שלו, רואים ומזדהים עם האמת שלו ומאמצים חלק מהמחשבות והרגשות שלו.
ורגע לפני שנדבר על הטכניקות של איך עושים את זה, בואו נדבר על למה מה שאמרנו פה בעצם לא מובן מאליו.
רוב השיטות שמדברות על “הרגעה” מדברות על שימוש בנשימות ולהיות נוכח ורגוע עם אותו מטופל שנסער, ופעמים רבות נגיד גם משהו בסגנון: “תתעלם ממזה”, “תנשום עמוק” או פשוט ננסה להיות רגועים ונוכחים יחד אתו.
כל הדברים האלה טובים ונכונים למצבים מסוימים, אבל עבור אנשים שמגיעים באופן קבוע למצבים כאלה ובאופן חריף בד”כ זה לא עובד, ואם זה עובד לכם אז מצוין, תמשיכו לעשות את זה ומה שאני אגיד בהמשך לא רלבנטי אליכם.
אז זהו סוף סוף הגענו לעיקר מה הן הטכניקות שאני משתמש בהן ושבזכותן אני מצליח להתמודד כמעט בקלות גם עם הילד או המתבגר הנסער והזועם ביותר?
טכניקה
בסרטון הקודם דברנו כמה דברים: מה מוביל להתקפי זעם, על כך שלרוב התקפי זעם נובעים מחוסר היכולת לבטא כעס בצורה אפקטיבית ובסופו של דבר שהעיקרון המנחה בהתמודדות עם התקפי זעם זה לתת לכעס של המטופל להגיע אלינו ולהראות לו את זה
בסרטון הזה נסביר כיצד לעשות זאת שלב אחר שלב – בתקווה לתת לכם את הכלים הטובים ביותר להתמודדות עם התקפי זעם. מתחילים…
כאמור העקרון החשוב הוא להראות שאתה לא רק מקשיב לו, אלא שהכעס שלו מצליח להגיע ולהשפיע אליך במובן רגשי ומחשבתי. באופן הזה הכעס שלו ממלא את ייעודו ואין צורך להגיע להתקף זעם.
כדי לעשות זאת יש מספר טכניקות שאני משתמש בהם ובסדר הזה בדיוק:
כמובן הקשבה.
אבל אני לא סתם מקשיב, אני מחפש את הגרעינים של “הצריך” או “הצדק” שנפגעו. שוב כעס קשור כמעט תמיד דברים לצדק שנפגע או לדברים שהיו צריכים לקרות ולא קרו.
אני קוטע את ההקשבה כשאני חוזר בדיוק על המילים שהמטופל אמר באופן שאני מראה שאני נסער וכועס מהן מאוד. וככול שהוא נסער יותר כך אני נסער יותר. למעשה במקרים קיצוניים של זעם אני דואג להיראות אפילו כועס יותר מהמטופל בגלל אותה הסיבה בדיוק שהביאה אותו לכעוס.
אני דואג לבצע את התהליך הזה של הקשבה, מציאת אמת ולהיות נסער בעצמי עד שהמטופל מספר לי את כל הסיפור שקרה.
ובסוף אני מסכם את מה שאמר בצורה שמראה שאני נסער ומסיים באמירה בולטת מאוד שזה גורם לי להרגיש “כועס” ולפעמים “עצוב” ובהמשך אני אומר שאני “חושב שהוא צודק במאה אחוז” שהוא כועס ושיש לו את כל הסיבות להיות כועס ושגם אני במקומו הייתי כועס מאוד ולמעשה אני כועס רק מלשמוע על זה.
לאחר שאני מסכם הכל אני שואל אותו אם הוא מרגיש שאני מבין אותו לגמרי, ואם כן כמה הבנתי אותו מ1 עד 10. ובמידה לזה לא 10 אז אני שואל מה לא הבנתי ועושה את כל התהליך מהתחלה.
לאחר שקיבלתי 10 אני נותן לו הרבה מאוד העצמה בכך שאני אומר שאני חושב שהוא אמיץ וחזק שהוא מתמודד עם כאלה דברים ושאני חושב שלא צריך לתת לדברים האלה לעבור ושאני גם גאה בו על זה שהוא מתעקש עליהם ושלא כולם היו עושים את זה.
ואם תוך כדי הוא ממשיך לספר על מה שמכעיס אותו, אני שוב חוזר לשלבים הראשונים, עד שהוא “הוציא את הכל” והזדהיתי עם הכל, ואז אני שוב מחזק אותו.
לסיום אני אומר לו שאני רוצה להיות שותף שלו במצבים כאלה כדי לתקן את מה “שצריך” היה לקרות או “בצדק שנפגע” ואני שואל אותו אם הוא מסכים שאני אעזור לו.
בחלק הבא מתחיל שלב אחר של מציאת פתרונות ספציפיים, אבל שוב כמעט תמיד מגיעים לשלב הזה רגועים מחושבים ונכונים יותר לפשרה, והרבה פעמים זה גם נדחה לשלב אחר. כמובן שסוגי הפתרונות האפשריים הם כבר תלויים בסיטואציה, וזה נושא בפני עצמו שלא נתייחס עליו כאן.
אז מה היה לנו פה, בגדול הטכניקות והדגשים הם: למצוא את האמת שלו ולהגיד שהוא צודק, לתת אמפטיה לרגשות ולמחשבות שלו, לחזור על דברי המטופל בדיוק, להשתמש הרבה במילים “אני חושב” ו”אני מרגיש” ושהדברים יהיו זהים ולמה שהוא מרגיש וחושב, לתת העצמה ובסוף לשאול אם הבנתי הכל?
הרבה אנשים שלומדים לראשונה את הטכניקה הזו, שאגב היא חלק קריטי בשיטת CBT TEAM, חושבים שמדובר במניפולציה או בשקר.
כמובן שאפשר לעשות אותה באופן שקרי או מניפולטיבי, אבל אז גם תהיו אנשי חינוך פחות טובים וגם השיטה תעבוד הרבה פחות טוב, אם בכלל.
במקום זאת, אתם באמת צריכים לראות את הדברים דרך העיניים של המטופל, ולהרשות לעצמכם להתחבר לרגשות ולמחשבות שלו.
יש שיגידו שזו שיטה לא חינוכית כי היא לא מתייחסת למה שהמטופל אולי עשה בהתקף הזעם כמו נזק לרכוש או פגיעה רגשית או פיזית בחבר. גם כאן זאת ממש לא הכוונה, להפך חשוב שלדברים מסוג זה יהיו גם השלכות.
אבל כדי שאותם השלכות יהיו אפקטיביים אנחנו צריכים להביא את המטופל למקום אחר מזה שהוא נמצא בו, מפני שכאמור אחד המאפיינים של התקף זעם זה שלא איכפת לי מההשלכות של המעשים שלי, גם לא עליו.
ודבר אחרון שאני אגיד לסיום זה שברמה האישית יצא לי לעבוד עם עשרות ילדים במצבי זעם, ובשימוש נכון הטכניקה הזו תמיד עבדה לי. אבל כמו כל טכניקה צריך לתרגל אותה ובפעמים הראשונות זה יהיה קצת חורק. למרות שאני צופה שכבר מהפעם הראשונה שתנסו התוצאות יהיו הרבה יותר טובות ממה שהיה לפני.
עד כאן לסרטון החשוב הזה, ואני מזמין אתכם לפנות אלי בשאלות או התייחסויות לנושא התקפי הזעם או לגבי קטעים מהסרטונים שהייתם רוצים לקבל עליהם הבהרות.
